או במילים אחרות:
איך הבלוג הצליח להשפיע עלי
בתור סטודנטית
לתקשורת חונכתי על ערכי המשפט "היה סקפטי תמיד!" ומראש אני משתדלת לא
לתת לדברים להשפיע עלי יותר מדי (הכל קונספירציות!). ואיכשהו, בהסתכלות
לאחור, מסתבר שכתיבת הבלוג התמים לכאורה הזה הצליחה להשפיע עלי.
אני לא מדברת על
שינוי עוצמתי, אבל כמו שאומרים- אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, אז אני די בטוחה שהוא
מסתתר בציצים שלי.
אני מדברת על דברים
קטנים, שפתאום התחלתי לשים לב אליהם. למשל- בעבר נמנעתי מלכתוב את השטויות
המשעשעות שעוברות לי בראש, במחשבה שאני יותר "מצחיקה-באופן-ספונטני kind of girl", ולא אחת שיודעת לכתוב. במעבר על פוסטים ישנים שלי יחד עם
חברות, קראנו דברים שהצליחו להצחיק אותן ואותי (ואל תראו אותי ככה, יש לי סטנדרטים
גבוהים).
רואים, צחוקים איתי
חולצה: אסוס
אני שמה את
ה"גלאם" וה"הורס" ב-glamorous
אבל הבלוג הרי לא
מתעסק רק בהומור השנוי במחלוקת שלי, אלא גם באופנה (או לפחות ממש משתדל להתעסק
באופנה). אז מסתבר שהבלוג הצליח להשפיע גם בתחום הזה. שלא תבינו אותי לא נכון ,
אהבתי אופנה גם לפני שהתחלתי לכתוב עליה, מן הסתם זו הסיבה שבחרתי לכתוב על הנושא
הזה, אז לא עברתי שינוי סטייל בטי-המכוערת-פוגשת-את-אורנה-דץ.
מה שכן, התחלתי
לצלם לוקים מגניבים שאני לובשת (דבר שלא הייתי עושה בעבר באופן קבוע), במטרה לפרסם
אותם בבלוג ביום מן הימים. זה הרחיק לכת עד כדי מיני הפקת אופנה שהרמנו אני והלל
מוסרי http://hallelphotographer.blogspot.co.il/ המוכשרת (ראו בפוסט הקודם).
זוכרים?
פין מעורר השראה
אני כמובן מדברת על
פינטרסט! (שובבים, על מה חשבתם?!). כדי לקבל השראה לכתיבת הפוסטים, נעזרתי ברשת
החברתית, שהדרך המתבקשת לתאר אותה היא "מושי מושלמת". היא לא נתנה לי
השראה רק לבלוג, אלא גם לתחפושות לפורים הקרוב, למתכונים וכמובן לשיגעון האחרון
שלי- צביעת השיער בסגול. כך שלמעשה, בדרך עקיפה, ניתן לייחס לבלוג לפחות חלק
מהשטויות שאני עושה (ריספקט!).
blame it on the pinterest
ומה אפשר לאחל
לבחורה שכבר יש לה הכל (סמכו עלי, נבדקתי.. יש לי הכל)?
שהבלוג רק ימשיך
להשפיע לטובה וימשיך להיות מקום בו אני מוציאה את השטויות שלי על הדף (שאם החלטתם
לקרוא אותן זה באחריותכם המלאה בלבד).
